1.

המיתוס:
"היען טומן את ראשו בחול"

ושברו:
מעולם לא בקע היען שטמן את ראשו בחול, גם לא בת-יענה.

ההסבר:
בדומה לנו, גם היען אינו שש לישון בעמידה. כאשר הוא מתיישב, ראשו וצווארו נחים על ובינות לנוצותיו, מרחוק הוא נראה כערימה של נוצות ללא ראש, למעשה גם מקרוב.

2.

המיתוס:
"השמש בשקיעתה אינה מזיקה לעיניים, לכן ניתן להתבונן בשקיעה"

ושברו:
ועוד איך מזיקה ואפילו מסוכנת יותר, בשל חוסר המודעות לכך, דבר המעודד התבוננות ארוכה ורומנטית.

ההסבר:
זווית הכניסה של אור השמש אכן נמוכה יותר וישירה פחות ועל-כן האור הולך ופוחת ונוצר הדימוי של חוסר סכנה. דווקא בשל כך אנו מתבוננים זמן רב, באישונים מורחבים (על-רקע החשיכה המתקרבת) ומסכנים את עינינו.

3.

המיתוס:
"השמיים זרועים במיליארדי כוכבים מנצנצים"

ושברו:
בלילה בהיר אנו מסוגלים להבחין, לכל היותר, ב-3000 כוכבים, בעין בלתי מזויינת. כל השאר הוא מיתוס רומנטי בעיני רוחנו.

ההסבר:
אנו מאצילים מתוך הידע השגור ומתוך תוצרי הטלסקופים הגדולים אל-עבר היסק לא נכון ושגוי הנראה סביר רק בדמיוננו.