1. "בוקר טוב, ברצוני לפתוח את הכנס. לאחר הרצאתו של היו"ר נעבור לקבוצות משנה וב-11:00 נחזור לצורך סיכומים . . ."

שגיאה נפוצה:
הצגת לוח-הזמנים ומבנה הפגישה/מצגת/פרזנטציה שזה עתה התחילה.

תיקון:
הפתיחה היא רגע חסד נפלא הנוצר מקהל סקרן שהגיע במיוחד כדי לראות את המציג וייחוד מרכולתו. אין כל סיבה לבזבז את רגע הקסם על כותרות משעממות, שניתן לשלוח במייל או לחלק את החומר לקהל לפני תחילת הפרזנטציה.

מה כן לעשות ?
להפוך מכת פתיחה למהממת על-ידי משל, סיפור אישי, ניסוי פרובוקטיבי, הדגמת מוצר מיוחדת, שאלה מתגרה לקהל, או ציטוט מרשים - כל מה שיכול "לשתול" את הקהל בכיסאו להמשך הפרזנטציה, בשירות המסר ובהתאמה מלאה אליו.

2. "יש לנו היום חומר רב, אנו חייבים להספיק את החומר וזמננו קצר . . ."

שגיאה נפוצה:
לנסות להספיק את החומר.

תיקון:
פרזנטציה טובה מסוגלת להעביר בצורה אפקטיבית מסר אחד, בהרחבה אולי שניים עד שלושה, אך לא יותר מכך. אם מנסים להעביר 30 מסרים, רק מקצתם ייקלטו ולא בהכרח לפי סדר העדיפויות של המציג.

מה כן לעשות ?
כדי שמסר אחד ייקלט כרצון המציג, יש להשתמש במסר אחד בלבד (בודדים, לכל היותר). זאת על-מנת שלא להותיר חופש בחירה לקהל. באופן זה נוודא שהמסר ששוגר הוא גם המסר שנחת.

3. "בסוף האסימון ייפול להם . . ."

שגיאה נפוצה:
נכון שיש התנגדויות בקהל, אך הפרזנטציה הרי בנויה לתלפיות, דבר דבור על אופניו ולכן בסוף ההרצאה/מצגת הם יבינו את הכוונה ויבטלו את התנגדותם.

תיקון:
מוח של הקהל מתנגד ומהבהב תמידית - "התנגדות התנגדות התנגדות !!!" - ואינו שומע דבר מדבריך (בדגש על קהל עוין). בשעת הציפייה לנפילת האסימון אצל הקהל, שום אסימון לא נופל, שכן המציג שיכנע בעיקר את עצמו. ביטול ההתנגדות חייב להיעשות מייד עם הפתיחה, תוך וידוא ביצוע. אחרת, המצגת הוצגה לשווא.

מה כן לעשות ?
דרך פרובוקטיבית המשלבת עקרונות מחשיבה יצירתית, מאפשרת שליטה בהתנגדות הקהל, תוך הסטה מתוחכמת של ההתנגדות והפיכתה לתמיכה.