חברה
11/07/2023

6 דקות קריאה

הרמוניה של ניגודים

שילוב יצירתי של חרדים בשוק העבודה. TheMarker 2022
A close-up of Yarin Kimor speaking passionately to an audience

ירין קימור

מרצה מוביל בפיתוח חשיבה יצירתית ופרזנטציה

גם וגם

לכאורה – סתירה בין הקודש של  " והגית בו יומם וליל "  לבין החולין – שוק העבודה.
למעשה – הרמוניה של ניגודים.

כבר שלמה, החכם באדם, הוכיח זאת על ידי חשיבה יצירתית מקורית ומבריקה:
שתי נשים, טענו שתינוק אחד הוא פרי בטנן. לא הייתה הוכחה שאפשר להסתמך עליה לטובת אחת מהן או לרעת האחרת. לכאורה, מצב בלתי אפשרי.
שלמה פסק: לחלוק את התינוק. על פניו – רעיון אכזרי מאין כמוהו.
באופן מעשי, טכניקה עילית לחשיפת האמת – האם השקרית הסכימה לקבל חצי תינוק והאם האמיתית, ויתרה למען שלום התינוק. בכך, נחשפה האמת.

זאת, דוגמא נפלאה ליצירתיות שבמקורות היהודיים, שעל פי עקרונותיה – המודעים והלא מודעים – מתחנכים וגדלים דורשי העבודה החרדיים. לא תמיד הם יודעים כיצד להשתמש באוצר הזה, כדי לממש מטרות מעשיות כמו יצירת יתרון יחסי, אל מול מתחריהם בשוק העבודה.
זהו מטמון, הקוסם לכל מקבל החלטות או מנהל משאבי אנוש, המחפש את הייחוד שבעובד: חשיבה מחוץ לקופסא, מקוריות, יצירתיות, עומק ורצינות.
המועמד החרדי לקבלת תפקיד, יכול להדגיש את הרקע הזה, כדי להביע את יתרונו היחסי, למען תועלת ייחודית לארגון, אל מול שוק תחרותי המשווע לבולטות, חדשנות וגישות בלעדיות.

אל מול טענות אפשריות על חיסרון בלימודי ליבה בחינוך החרדי, יכול המועמד לתפקיד להדגיש שלימוד במוסדות יוקרתיים כמו: "ישיבת חברון", "פוניבז" ואחרות, שווה ערך לאוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בעולם – "הרווארד", "פרינסטון", "M.I.T", "קולומביה" ואחרות. והראיה – הנסיקה המטאורית של מתכנתים חרדיים בשוק ההייטק, המשלימים בקלות את פער הידע. הם משתמשים בחשיבה התלמודית המתפלפלת, לא רק כדי לענות על הציפיות המקצועיות, אלא אף לפרוץ דרכים חדשות ולייצר פתרונות מקוריים, לבעיות בלתי פתירות.
כבר עתה, יש כ-1000 בוגרי מדעי המחשב, שהם חרדיים, בשנה, מתוך 7000 בוגרים שנתיים באוכלוסייה והמספר – הולך וגדל בקצב מעריכי.

התמודדות מול דעות קדומות

בניגוד לידע הנפוץ בציבור הרחב, נשים נחשפות ללימוד מקצועות ליבה, כבר בחינוך היסודי.
זאת, בדומה לחינוך הממלכתי. בראיון עבודה – יש להדגיש זאת שכן, הדבר אינו מובן מאליו למראיין.
אל מול התפיסה המקובלת אודות הציבור החרדי, כאילו "הכל מידי שמיים" ואין לפרט מה להוסיף משל עצמו, בדרך עצמאית, כדאי להדגיש את רעיון – "הכל צפוי והרשות נתונה".
משמעו, אדם אינו רק כפוף לחסדי שמיים ומתפלל ביראת שמיים לאל, אלא הוא מוסיף מאמץ משלו, כדי להגשים בעצמו – את אשר התפלל למענו.

בסיפור "תנורו של עכנאי", פסקו החכמים ובת הקול שיצאה משמים – "לא בשמים היא":
יש סוגיות ארציות, שעל האדם לפתור אותן בעצמו.
בורא עולם ואדם, אינו קבלן משנה של מילוי תפילות האדם, אלא על האדם לסייע בהגשמת משאלותיו. זהו רצונו האמתי של האל, על פי המקורות.

שוק העבודה ממתין בזרועות פתוחות, לכישורים הייחודיים של המגזר החרדי ויכול לספק לו פרנסה בשפע, יכולת תרומה לחברה ולקהילה ובסופו של תהליך – רווחת ילדיו וחינוכם, למען הגשמת הערך "תורה ועבודה" , בלא סתירה.
הוא, זה אשר אמרנו בראשית כותרת המאמר – "ההרמוניה של ניגודים", שאין סתירה ביניהם. אין האחד מבלי השני וגדול השלם מסך מרכיביו.

שניים אוחזים בטלית וכל אחד מהן טוען : "כולה שלי", היא סוגיה שהעסיקה את חז"ל לפני שנים רבות, ברמה המעשית, ונותרה כזו עד ימינו – העיקרון והמורשת נותרו בעינן, אך הלבוש, השתנה. כך למשל, בית הספר לפרסום – "סיעור מוחות", הוא מכון הכשרה יוקרתי ומוביל בשוק החרדי, למאות ואף אלפי נשים חרדיות, המשתלבות בשוק הפרסום כמובילות מקצועיות.
הגברת מרים שביט, בת למשפחה עתירת יוחסין, מובילה ביד רמה את שני הסניפים הראשיים של בית הספר בהר נוף שבירושלים ובלב בני ברק. היא דואגת לרמה הגבוהה ביותר של מרצים ולאמצעים טכנולוגיים וגרפיים משוכללים. באותה עת, היא מקפידה – "קלה כחמורה" , על הרגישויות המיוחדות שיש לציבור החרדי, בתחום זה.
הקפדה זו, אינה סותרת יצירתיות, מקוריות, שימוש מושכל במחשבים ושאר כלים, אשר הובילו את בוגרות בית הספר, להישגי ענק בשוק הפרסום.
מדובר לא רק בנערות צעירות, אלא אף בנשים נשואות, המשלבות מסורת עתיקת יומין, ערכי משפחה, עבודה ופרנסה בלא סתירה, כמו גם שמירה על צניעות ויצירתיות, כאחד.

מינוף הידע

רבות מהבוגרות, משתלבות גם בעמותות חסד שונות, שהרי פרסום חכם – הוא כלי חשוב מאוד ביזמות עסקית ופילנתרופית.

כך למשל, הפכה עמותת "עזר מציון", למובילה הלאומית להצלת נפשות, על ידי גיוס משאבים להשתלת מח עצם ואף יותר מזה – בפריצת דרך יצירתית בנוסח "מציאת מחט בערימת שחת", על ידי גילוי מועמדים מתאימים, מתוך מיליונים שאינם מתאימים, כדי להשתיל מח עצם ולהביא מזור, לעיתים ברגע האחרון, לנואשים, שבלעדי העמותה – היו מגיעים לסוף דרכם (ר"ל).

עמותת "יד אליעזר", החלה את דרכה בהספקת סלי מזון לנזקקים, בהיקף צנוע.
על ידי גישה מקורית של המייסדים – משפחת ויזל, הם צמצמו את הוצאות התפעול של העמותה  ל7%, כך ש93% מכל תרומה – שרתו ישירות את משפחות הנזקקים והשביעו את פיות הילדים הרעבים שבהן. אין פלא, שלאחר שנים ספורות, העמותה הפכה כמעט, למשרד רווחה בפני עצמו…

עיקרון נוסף בחשיבה יצירתית – "הקצנה" – משמעו, אם אין יכולת לפתור בעיה קטנה, יש צורך להגדיל אותה באלף מונים, כדי לחייב פתרון, בממד אחד.
עמותת "יד שרה" ומייסדה – אורי לופוליאנסקי, עשה זאת. עמותה זו, הפכה למעין משרד בריאות בפני עצמו. חסד יומי, המתמשך על פני שנים, שעשרות אלפים ואף יותר, מכל המגזרים, נהנים ממנו.
לא מילים בעלמא, אלא מציאות וממש: מכשירי הנשמה מצילי חיים, כסאות גלגלים, קביים ושאר עזרים של מלאכת קודש, המביאה ברכה לכל נזקק.

עמותות אלה, שכולן פרי יזמות חרדית, הן ביטוי לא רק ללב רחב וערכים של עזרה וחמלה, אלא הן משקפות יכולת של גיוס כספים ומשאבים, ברמת–על : מאות מיליוני שקלים ועל פני שנים, אף מיליארדים…
בשוק העבודה, זהו יתרון גדול מאוד, שעל המועמד החרדי, להדגישו. משמעו הייחודית – שילוב בין ממון לבין ערכים, יכולת של יצירת תקשורת אנושית בעולם עסקי קר ומנוכר ויכולות שכנוע המבוססות על רצינות, אחריות ומכוונות למטרה רבת אפשרויות.

חשיבה רבת אפשרויות

רוב האנשים, משתמשים בחשיבה, כדי לפתור בעיות.
היתרון של החינוך הדתי והחרדי בפרט, עוד מגיל צעיר מאוד, הוא בחשיבה על החשיבה.
זהו סוג של טיפול 10,000 למוח, החשוב אלף מונים, מטיפול 10,000 למכונית, שאנו עושים – דרך שגרה – בלא היסוס. סוג חשיבה שכזה – שמקורו בחשיבה התלמודית ובטכניקות מעשיות, אשר פותחו במשך השנים ככלי חשיבה – יכול להיות מקור משיכה גדול למעסיקים.
דוגמאות מעוררות השראה, לא חסרות לכך:
כזה היה הרמב"ם, הוגה דעות מגדולי העם היהודי, שהיה גם רופא בכיר, בין שלל מקצועותיו האזרחיים. גם הרבי מילובביץ, למד ב"סורבון" שבצרפת ובמוסדות נוספים, הנדסת חשמל, מתמטיקה ופילוסופיה של הטבע. זה לא סתר את לימודיו בבית מדרש לרבנים ואת היותו מנהיג רב השראה למאות אלפי, ההולכים בדרכו.

החינוך המיוחד של הציבור החרדי, מביא באמצעות הפלפול וההעמקה המוסרית והערכית – להישגים רבים גם ברפואה, במדע , תעשיית ההייטק, בחינוך ובמדעי החברה.

המהפכה כבר כאן

המדינה, כמו גם במגזר הפרטי, כבר מכירה במשאב החרדי ככלי ייחודי לתועלת הפרט והכלל. מיליונים רבים מושקעים בתכניות הכשרה והסבה לציבור החרדי. גם השוק הפרטי עוסק בכך במלוא המרץ.

משה פרידמן, מנכ"ל "קמא-טק", הקים סטארט-אפ טכנולוגי מיוחד.
מעבר להצלחה האישית, הוא ייסד מיזם ייעודי, המשלב חרדים בעולם ההייטק. במסגרת זו, משתתפים כ-2000 איש בתכנית הכשרה, שבמסגרתה נחשפים המשתלמים לחברות המובילות בעולם, כמו גוגל ואמזון. התכנית מגובה ע"י היזמים הישראלים המובילים בעולם, שהוכיחו עצמם בהנפקות ענק – יוסי ורדי ואמנון שעשוע.
בכירים נוספים בתעשיית ההייטק ובקרנות גיוס כספים – חמי פרץ ודוב מורן, הובילו עשרות משקיעים נוספים להקמת קרן ייעודית להשקעות בסטארט-אפים חרדיים.
הציבור החרדי, המרוכז בבני ברק, ירושלים, אלעד ועוד, קרוב למרכזי ההייטק, המסחר ושאר הזדמנויות הממתינות למבקש העבודה החרדי, המבוקש ע"י חברות אלה, לא פחות ממה שהוא מבקש אותן.